במסגרת הגשת טיפול לגמגום ניתן לראות כי ישנה לקות דומה אך שונה שלעיתים רבות מצטרפת אל הגמגום ומייצרת צורך בשינוי במרכיבי הטיפול.
משה הרשקוביץ דוקטורנט בחוג להפרעות בתקשורת ומרצה במכללת אורנים ושאנן מציג מידע עדכני על גמגום בשילוב דיבור חטוף.
מה זה דיבור חטוף?
גמגום זאת תופעה של שמוכרת יותר ויותר בציבור אך דיבור חטוף היא הפרעת שטף אחרת שיכולה להגיע עם גמגום או בנפרד. 1/3 מבעלי הדיבור החטוף יתמודדו גם עם גמגום.
ההגדרה של הדיבור החטוף היא: קצב דיבור שנתפס ע"י המאזין כמהיר מידי או לא אחיד.
מקור הלקות יכול להיות מוסבר ע"י כך שמערכת הפקת הדיבור לא עומדת בקצב בו האדם מדבר.
קיימים 3 סוגים של דיבור חטוף:
- חוסר שטף משמעותי שאינו אופייני לגמגום: תיקונים באמצע מילה, חזרות על מילים שלמות, שימוש בהרבה מילות פקק..
- בליעת מילים: הברות או עיצורים מושמטים במילה
- הפסקות במיקומים לא מותאמים במילה
אז מה מחדשת לנו ההבנה שקיימים אנשים בעלי לקות שטף משולבת בכמה מרכיבים?
ישנם אנשים שאצלם התופעה היא רק בקצב הדיבור. אך אצל חלקם נוספים ללקות השטף של דיבור חטוף גם קשיים פרגמטיים כמו קושי בלקיחת תור, התפרצות לדברי האחר, מודעות נמוכה לרמזים מילוליים או לא מילוליים של בן השיח ועוד… כתוצאה מהדומיננטיות המוגברת בשיחה ניתן לראות כשלים תקשורתיים רבים ואינטראקציות תקשורתיות פחות טובות שעם הזמן גורים אלו יכולים להוביל את הדוברים להימנעות ועד לבידוד חברתי.
מה הביצה ומה התרנגולת בגמגום המשולב עם דיבור חטוף?
עפ"י הספרות כנראה לתופעה יש מקור נוירופיזיולוגי זהה – אזור במוח שכנראה עובד בצורה פחות אופטימלית אך עדיין חסר מחקר בתחום.
ניתן לראות כי זמן הופעת הגמגום בילדות וזמן הופעת הדיבור החטוף זהים אלא שלגמגום ההורים ישימו לב במהירות רבה יותר.
מהן ההשלכות של הדיבור החטוף והגמגום?
השאלה הבסיסית למטופל היא איפה זה משפיע עליך באיכות החיים שלך?
הימנעות זאת התשובה הגורפת של רוב האנשים שסובלים מלקות שטף, לרוב הם יבטאו קשיים בהשתתפות מלאה במעגלי החיים. במחקרים מציגים שאנשים בעלי לקות שטף נמצאים בקבוצת סיכון לפתח בידוד חברתי ומצב סוציואקונומי נמוך.
תפקיד הקלינאי הוא להיכנס לכל הרבדים של ההשפעות של לקות השטף על המטופל ולתת את התמיכה הרגשית הנכונה בנוסף לתמיכה הטכנית של למידת הטכניקות.
ההבנה הבסיסית כי חוויית הדיבור הכללית של האדם שמגמגם נפגעת מסייעת להתערבות נכונה ובעלת תוצאות בשטח.
כיצד מסייעים לאדם שלומד את הטכניקות לשנות את התפקוד שלו בחייו הטבעיים?
מתוך סוגיות פרגמטיות לומדים לזהות את רגשות שותף השיח ולומדים לנהל את השיח בצורה מיטבית עם פרשנות נכונה להשלכות של הסיטואציות התקשורתיות.
זיהוי דפוסי חשיבה שמזינים הימנעות ושינוי דפוסי החשיבה המגבילים האלו תוך חשיפה הדרגתית למוקד החרדה, תוך שילוב של הכלים הטכניים שנלמדו בקליניקה.
התנסות המלווה באיש המקצוע בסיטואציות תקשורתיות שונות תוך יישום מגוון הכלים.
משה מסיים בנימה אישית: בניגוד לחלק מהמיתוסים הישנים שהגדירו את קלינאי התקשורת כמלמדי טכניקות בלבד. כיום חלק מהתפקיד המרכזי של קלינאי התקשורת הוא לסייע בתפקוד גם אם זה סיוע באספקטים רגשיים שונים.
