לרוב הגמגום לא ניתן להסתרה וכשאדם שמגמגם פותח בשיחה ניתן להבחין בשונות שבדיבור. אך, ישנו סוג גמגום שנפוץ מאד ואינו מדובר כמעט ובו סימפטומים של גמגום שאינו נשמע.
גמגום סמוי – COVERT STUTTERING
לאנשים עם גמגום סמוי, יש גמגום. יחד עם הגמגום יש להם את היכולת להסתיר ולהסוות אותו לפני שהוא מגיע לפני השטח על ידי החלפות של מילים קשות שבהן חושבים שיהיה גמגום למילים קלות יותר, לעיתים השמטה של הברות או מילים ובמקרים אחרים הימנעות מדיבור. לרוב, למאזינים לא יהיה מושג על הקושי בדיבור שבן השיח חווה. למעשה, אנשים אלו חווים חווית דיבור מעייפת ומתישה לטווח הארוך בגלל המאבק המתמיד והניסיון להימלט מהביטויים השונים של לקות השטף. הסיבה המרכזית לחוויית הדיבור השלילית היא מאבק פיזי- הצורך בהתגייסות של כל הגוף בכדי להיות מרוכז סביב מה שיוצא מהפה. הסיבה השנייה היא מאבק רגשי שמלווה ברגשות ומחשבות התופסות את הדיבור כגורם מאיים. כתוצאה מכך, נוצר פער בין הכוונה הראשונית של התוכן לבין מה שנאמר בפועל כתוצאה מהחלפות והשמטות ולרוב יווצר תסכול, שעלול להוביל לרגשות של עצב, כעס, וחוסר אונים.
מה ההבדל בין גמגום סמוי לגמגום גלוי?
גם בגמגום סמוי וגם בגמגום גלוי יש את מאפייני הליבה של הגמגום הכוללות חזרות, חסימות, הארכות וכן את החשש הנלווה לדיבור- חרדה והימנעות. בשתי המצבים יופיע הניסיון להימנע מרגע הגמגום. אך, אצל אדם שמגמגם באופן סמוי, המאזין לרוב לא יבחין ברגע הגמגום כלל, בעוד שאצל אדם שמגמגם באופן גלוי הגמגום והמאבק המתלווה יהיו ניכרים לאוזן ובדרך כלל גם לעין.
לדוגמה, כאשר אדם שמגמגם בגלוי חושב שהוא עומד לגמגם, הוא ינסה למנוע את הגמגום, על ידי חזרה על ההברה או המילה, הוספת צליל כמו אאה, לעיתים עצימת עיניים או מאבק פיזי אחר. כל זאת כדי להתגבר על הגמגום ולהצליח להפיק את המילה ולהוציא אותה החוצה. המאזין יהיה מודע לרגע הגמגום ובד"כ ימתין בסבלנות ויבין שלפניו אדם עם הפרעת שטף.
אדם שמגמגם גמגום סמוי, כאשר הוא חש שמגיע אליו רגע של גמגום, הוא ינסה לקחת את הזמן, לערוך פעולה שנותנת לו מרווח נשימה והתארגנות על המבע ורק אז יתחיל מחדש את המשפט עם ניסוחים מעט שונים כדי להימנע מהמילה הבעייתית.
בשתי הדוגמאות הדובר נמנע מרגע הגמגום, אך האדם שמגמגם באופן סמוי ברובד הגלוי הצליח לעשות זאת באופן שדומה יותר לדיבור שוטף בדרך כלל, וברובד הסמוי החוויה האישית שלו כללה מאבק פיזי ונפשי משמעותיים.
אחד ממוקדי הקושי הוא שבמקרים רבים האנשים שחווים גמגום סמוי אינם יודעים מהי האבחנה שלהם ואינם מודעים לדרכי הטיפול השונות וזה מגביר עבורם את התסכול וחוסר הוודאות.
התמודדות נוספת מאתגרת לא פחות שאיתה מתמודדים אנשים שחווים גמגום סמוי היא חוויית הבדידות וחוסר הבנה סביבתית למצוקה שלהם עקב השקיפות של ההפרעה.
טיפול נכון יכלול בד"כ ידע מספק על מגוון הסימפטומים הנלווים להפרעה, מרכיבים רגשיים של קבלה, חמלה עצמית ועבודה על מחשבות מגבילות. בנוסף טכניקות דיבור יעילות שיסייעו לאדם שמגמגם להגיע לחוויית דיבור טובה יותר ע"י הבנת אופן פעילות מנגנון הדיבור ושליטה רבה יותר עליו.
אסף וינברום בן 40, מעצב ויצרן של תאורה, ומרצה במכון הטכנולוגי, מטופל מדהים שמשתף אותנו בתהליכים שעבר במסע לגילוי חוויית דיבור אחרת:
"מגיל קטן הייתי במגוון טיפולים אבל לא הלך לי. התעלמתי מזה שנים אך זה תמיד היה בא וחוזר בזמן שאני לחוץ, ובמיוחד לפני הרצאה חשובה. שם הגמגום פוגש אותי מאד. שנים הייתי בארון הגמגום, כל הזמן הייתי עסוק בלהסתיר את עצמי ולכן הייתי משתמש בהרבה מאבק שהיה מתבטא בשרירים תפוסים, לחץ, חוסר תשומת לב לבן השיח, חוסר הנאה מרגע הדיבור, חוסר קשיבות לקהל וחוסר פניות לחוויית הרגע הנוכחי. הייתי פשוט בעולם משל עצמי. עולם שבו אני עסוק במחשבות סביב הדיבור שלי שמייצרות אצלי תחושות לחץ. לפני כמה חודשים החלטתי שאני רוצה להצליח לבטא את עצמי מתוך חוויה רגועה יותר והחלטתי שאני מחפש טיפול. חיפשתי ומצאתי שיש דרך ויש מוצא, הגעתי אליכם – לנובוטוק. בעזרת הטיפול הרגשי שמתי לב לכך שאני מספר לעצמי סיפור פנימי בו יש אמונות מגבילות, מחשבות שליליות והרבה רגשות קשים. שמתי לב שיש לי הקשרים מוחיים שקיימים אצלי בראש והם בכלל לא נכונים. בטיפול עבדנו על פרימת הקשרים האלו ויצירת קשרים חדשים. קיבלתי כלים טכניים שנתנו לי לשלוט יותר בדיבור ולחוות חוויה רגועה יותר.
אני רוצה להעביר מסר חשוב לכל האנשים שמתמודדים עם גמגום: אל תימנעו.. תעשו את מה שחשוב לכם מתוך הנאה ותזכרו שיש דרך אחרת לחיות."
